:28:02
וכך, חלפו להן 10 שנים"
.בין חומותיה של טרויה
:28:06
בביתנו, הערים שלנו התפוררו"
.עד כדי חורבן
:28:09
.הגברים איבדו כל חלומותיהם"
:28:12
.הם שכחו כיצד נראות רעיותיהם"
:28:17
,אך אני לא יכולתי לשכוח"
,ואגממנון לא שכח
:28:22
...וכך נשארנו"
:28:24
".ונשארנו"
:28:27
ובכן, אני שמח שיש לנו
.עליזות פה. באמת
:28:31
.היא לא קיימת בחוץ
.במחנה
:28:35
.הגברים רוצים לשוב הביתה
:28:38
מנלאוס צודק. המחזרים של
.אשתי מאיימים לשבור את דלתה
:28:42
התחבולות שהיא רוקמת לא
.יחזיקו לא תימשכנה זמן רב
:28:45
.ועשר שנים זה זמן ארוך מדי
:28:48
,עלינו להכריע את המלחמה הזו
.או לשוב הביתה
:28:56
.אז נעשה זאת
?אז נעשה את מה-
:28:58
?נילחם... או ניסוג
:29:02
.את שניהם
:29:23
,כשגורלה של טרויה ייקבע
.אני רוצה לדעת את זה