:49:00
.עם עוד ילד בשם נייג'ל
:49:02
.יחד, למדנו לשרוד
:49:08
...למזלנו, האוקיינוס סיפק את שללו
:49:10
.אותו תפס נייג'ל כל יום
:49:13
...בהמשך, אספתי פירות וירקות
:49:16
...מתוך המגוון העצום של עצים
:49:19
.ושיחים שנמצאו ברחבי האי
:49:22
...עסקנו בכריתת כפות תמרים
:49:24
והדבקתם לבמבוק בעזרת
.עשב ים מיובש ונזלת
:49:27
זה הגן עלינו
...לא רק מפני הגשם
:49:31
...אלא גם מפני רוחות סנטה-אנה
:49:34
.אשר מפעם לפעם סערו באי
:49:37
...השנים חלפו ואנו גדלנו
:49:40
.רגשות חדשים ניעורו בנו
:49:45
.לא היה מי שיסביר לנו
:49:47
.נאלצנו ללמוד בעצמנו
:50:20
.ואז יום אחד יצאנו לדוג
:50:23
זו היתה הפעם האחרונה
.שראיתי את נייג'ל
:50:26
...ביליתי חודשים לבדי על האי
:50:29
.עד שחולצתי בידי ספינה חולפת
:50:33
לעולם לא אשכח
.את תחושת ההקלה
:50:36
אין לך מושג מה זה
...להיות מופרד ממשפחתך
:50:40
.בגיל כה צעיר
:50:43
.דוקא יש לי
:50:46
...כשהייתי בערך בן שש
:50:50
.אמי לקחה אותי לטיול לעיר
:50:52
הלכנו לאחד מבתי הכלבו
...הגדולים הישנים האלו
:50:56
.והלכתי לאיבוד
:50:58
,הם ניסו לאתר אותה
.אך המערכת לא פעלה