1:42:01
הזכיר לי את פניה.
וכל אחד מהסמלים
1:42:10
,שעמום או אלוהים יודע מה,
ואז מתוך סקרנות
1:42:14
וחזרתי לאמריקה.
עזבתי את העולם הישן
1:42:21
לי לראות את הזריחה
ושם , פלא מכני איפשר
1:42:25
.בפעם הראשונה זה 200 שנה
1:42:30
!ואיזו זריחה
1:42:32
מעולם לא יכולה לראות.
מוצגת כפי שהעין האנושית
1:42:36
כשהשנים המשיכו להתקדם ,
כסופה בהתחלה ואז
1:42:40
... בצבעים של סגול, אדום
1:42:43
. והכחול האבוד שלי
1:42:50
1988 חזרתי לניו אורלינס.
באביב
1:42:54
,ידעתי שאני בבית.
וברגע שהרחתי את האוויר
1:42:58
,הוא היה עשיר, כמעט מתוק
1:43:01
והשושנים בחצר הישנה שלנו .
כמו הניחוח של היסמין
1:43:07
מהבושם הנפלא והאבוד הזה.
הסתובבתי ברחוב, נהנה
1:43:16
בתים מבית הקברות לפייט,
ואז ברח' פרטניה, כמה
1:43:21
.קלטתי ריח של מוות
1:43:24
. הוא לא הגיע מהקברים
1:43:28
ככל שהתקרבתי .
הריח הלך והתחזק
1:43:31
מדי לבני אנוש להבחין בו .
מוות חלש. ריח חלש