:22:01
אני רצתי לעבר טומי מוגס, ניקוי יבש -
.ומתקן ומנקה נעליים
:22:05
המוכר פתח אחרי במרדף, כמו עץ מגושם -
.מחזיק מזלג משונן ביד שלו
:22:11
?תביא לי שנים -
:22:22
אתה יודע הדברים האלה יותר כבדים -
.מכפי שהם נראים
:22:24
גאון, זה מיכלי הגז -
.להחזיק את האוכל חם
:22:27
.הם כבדים יותר מחרא -
:22:29
אתה חושב שאנחנו שלושתנו -
?יכולים לדחוף את זה
:22:31
?לדחוף לאן -
:22:33
שני בלוקים -
...זה יהיה הפתעה נחמדה לבחור
:22:36
כשהוא יחזור מהמרדף...
ולא ימצא את העגלה שלו
:22:58
המוכר התעייף במספר ארבעים ושבע -
.ברחוב התשיעי
:23:01
.אני הייתי בצד השני של הרחוב -
:23:04
.הוא היה עייף.... אבל לא מובס -
:23:07
הוא יכל להמשיך עוד עשר דקות -
.רק מהכעס
:23:10
.תעזוב-
:23:25
?מה לא בסדר, מיקי -
:23:27
שייקס תפס הרבה זמן-
.הוא היה צריך לחזור כבר
:23:31
.הוא יהיה בסדר-
.הוא שייקס
:23:36
הייתם אמורים לקחת את הנקניקיות -
.לא את העגלה
:23:38
עכשיו תספר לנו -
.הוא בא חזק, מיקי
:23:40
?הוא עדיין קרוב-
:23:42
.יש לי תוכנית, בואו לרכבת תחתית -
:23:45
התוכנית הייתה פשוטה וטיפשית -
.יותר מכל מה שעשינו מעולם
:23:49
אנחנו נחזיק את העגלה -
,בראש המדרגות
:23:51
.להתחיל להוריד את זה ולחכות למוכר -
:23:53
.ואנחנו ניתן לו לשנייה לתפוס בידית -
:23:55
ואנחנו נעזוב את המקום, בזמן שהוא -
.מתאמץ להחזיר את העגלה למדרכה
:23:59
ביום הזה, אני לא יודע למה -
.עשינו את זה