Titanic
תצוגה.
play.
mark.
הבא.

:46:04
אבל ודאי לא לשם כך
.באת לדבר אתי

:46:09
...מר דוסון, אני
.ג'ק. -ג'ק-

:46:13
אני רוצה להודות לך
.על מה שעשית

:46:16
,לא רק על שהצלת אותי
.על שחיפית עליי. -בבקשה

:46:23
שמע, אני מתארת לעצמי
.מה אתה חושב

:46:28
,ילדה עשירה שכמוה
.מה היא יודעת על סבל

:46:32
.לא. לא. לא כך חשבתי
:46:36
חשבתי, מה גרם לנערה
?תחושת חוסר מוצא

:46:43
,אני... הכל גרם לזה
:46:47
.כל עולמי והאנשים שבחיי
:46:50
מהלך חיי מדרבן אותי
.ואין בכוחי לעצור

:46:56
.אלוהים, איזה יהלום
.היית שוקעת מיד

:47:02
500הזמנות נשלחו. כל סלתה
.ושמנה של פילדלפיה תבוא

:47:07
וכל הזמן אני מרגישה
כניצבת בחדר מלא אדם

:47:12
זועקת בכל כוחי
.ואיש אינו מביט

:47:16
?את אוהבת אותו
?סלח לי-

:47:20
את אוהבת אותו? -זאת גסות
.רוח. אינך צריך לשאול אותי

:47:25
.זאת שאלה פשוטה
?את אוהבת אותו או לא

:47:30
.זאת אינה שיחה נאותה
?למה אינך יכולה לענות-

:47:36
זה חסר שחר. איננו מכירים
.זה את זו ואין בינינו שיחה

:47:42
אתה גס, מחוספס, יומרני
,ואני עוזבת עכשיו

:47:46
ג'ק, מר דוסון, היה נעים
מאוד. רציתי להודות לך

:47:50
.והודיתי לך... -והעלבת אותי
.זה הגיע לך-

:47:55
.נכון. -נכון
:47:59
.חשבתי שאת עוזבת
.כן-


תצוגה.
הבא.