:33:01
...על הלנה
:33:05
.על כל העתיד המזוין שלי
:33:11
.על הכול
:33:19
...ובכל זאת זה היה מוזר,
כי בו-זמנית
:33:24
.היית יקר לי
יותר מאי-פעם
:33:31
...באותו רגע
הייתה אהבתי אליך
:33:36
...מלאת רוך
:33:41
.ועצובה כאחד
:33:55
...בקושי ישנתי באותו לילה
:34:01
.ולמחרת בבוקר
התעוררתי בפניקה
:34:06
,אינני יודעת
אם פחדתי שהוא עזב
:34:11
.או שאולי הוא עוד היה שם
:34:19
...אבל בארוחת-הערב
:34:24
...הבנתי שהוא עזב
:34:33
...והרגשתי
:34:37
.הקלה