:15:02
זה בסדר, גברתי. לכי פנימה.
אני שוטר
:15:05
את שם?תפתחי!אני יודע
שאת שם
:15:10
סיסי קלרק!תפתחי את הדלת!
תפתחי את הדלת
:16:00
הוא הרג אותה. לא יכולתי
לעצור אותו
:16:04
זו לא אשמתך. -זו כן.
אנחנו שינינו הכל
:16:10
ממש כאילו רימינו. -בסדר,
אבא, אי אפשר לשנות את זה
:16:14
מפני שלא נהרגת בשריפה,
ולא תוכל לשנות את זה
:16:18
אנחנו יכולים רק להתמודד
עם זה ולנסות לתקן את זה
:16:21
אינני שוטר. אין לי סיכוי.
-אני יודע, אבל לנו יש
:16:24
נוכל לעשות את זה ביחד.
זוכר רוח ואומץ
:16:30
ג'ון, יש לו את רישיון
הנהיגה שלי. -מה
:16:34
הוא לקח את רשיון הנהיגה
שלי. הוא יודע איפה אנו גרים
:16:37
הוא לקח את הארנק שלך?
-הוא השאיר את הארנק
:16:41
אבל הוא שמר את הרשיון.
-הוא נגע בו. איפה הוא
:16:44
בכיס שלי. -תפסנו אותו.
אתה תפסת אותו. -מה
:16:47
יש לך את טביעות האצבעות שלו.
אתה חייב לתת לי את הארנק
:16:51
איך אני אמור לעשות את זה?
-בזהירות רבה
:16:55
תוציא את הארנק שלך,
אבל תיגע בו רק בפינות
:16:57
על מה אתה מדבר?-בבקשה,
פשוט תעשה את זה. -בסדר