:28:00
אלוהים אדירים.
:28:03
השתק את המרקיז,
או ששרנטון תיסגר בפקודת הקיסר.
:28:08
תיסגר?
:28:09
אבל הוא אחד מתוך כמאתיים חולים!
:28:12
נסה עליו את כיסא ההרגעה שלי,
:28:14
או נסה להשתמש בעלוקות.
:28:17
אולי תוכל לתת לו מלקות.
:28:20
למה? כדי שילמד לפחד מעונש...
:28:22
במקום לרצות לחפש את הטוב?
:28:26
דוקטור, הנח לי להעלות
את העניין בפני המרקיז בעצמי.
:28:29
-שרנטון הוא עבודת חיי...
-אינני חסר לב,
:28:32
אבל הספר הזה הוא עלבון
לאנשים ההגונים באשר הם.
:28:37
האם תוכל להבטיח לי
שהדבר לא יקרה שוב?
:28:40
אני נותן לך את מילתי.
:28:52
מה קרה, אבי?
:28:54
המרקיז. הוא בייש
אותנו בפני נפוליאון עצמו.
:28:58
למה? מה הוא עשה?
:29:00
הוא מבריח כתבי יד למוציא לאור.
:29:04
באמת?
:29:07
אני בוטח באנשים בפזיזות רבה מדי.
:29:18
זוהי אכזבה שלמה ומוחלטת.
:29:24
נכון. הנייר זול, האותיות קטנות מדי.
:29:28
מה עשית? שיחדת אחד מן השומרים?
:29:31
הפצרת בי לכתוב,
:29:33
למטרות ריפוי, כדי לנצח את השיגעון.
:29:35
אבל לא היתה לך זכות לפרסם.
מאחורי גבי? ללא אישורי?
:29:40
באמת קראת אותו,
או שדילגת מיד לעמודים המסומנים?
:29:45
-מספיק כדי להבין את רוח הדברים.
-ובכן...?
:29:51
זה אפילו לא באמת ספר.
:29:53
זו פשוט אנציקלופדיה של סטיות.
:29:56
אפילו בתור תרגיל, הוא לא מוצלח.
:29:59
הדמויות שטחיות, הדיאלוג ריקני.