:30:02
שלא לדבר על החזרה
האין סופית על מילים כגון
:30:05
'פיטמה' ו-'קנה החנית'.
:30:07
בזה אתה צודק.
:30:09
וכזאת צרות אופקים.
:30:11
דבר מלבד הרע ביותר
שבטבע האדם.
:30:14
אני כותב על האמיתות הנצחיות
המשותפות לגזע האנושי,
:30:18
בכל העולם הגדול.
:30:20
אנחנו אוכלים,
מחרבנים, מזיינים, הורגים ומתים.
:30:23
אבל אנחנו גם מתאהבים,
:30:25
בונים ערים, מלחינים
סימפוניות, וממשיכים הלאה.
:30:28
למה על זה אתה לא כותב?
:30:30
זוהי סיפורת, לא מסה בנושא מוסר.
:30:32
אבל האין זו חובת האמנות?
לרומם אותנו מעל לבהמה?
:30:36
חשבתי שזוהי החובה
שלך, אבי, לא שלי.
:30:40
עוד תעלול אחד כזה,
:30:43
ויהיה עליי לשלול ממך את כל זכויותיך.
:30:47
זה הדוקטור ההוא, לא כן?
:30:51
הוא בא לתפוס
את מקומך כאן, נכון?
:30:53
לא רק הכתיבה שלך מוטלת על הכף.
:30:57
-הממשל איים לסגור אותנו.
-הם לא רציניים...
:31:02
עתידנו תלוי במשיכת הקולמוס שלך.
:31:04
אכן, העט חזקה מן החרב.
:31:07
שים את עצמך במקומי.
יש לי חולים אחרים.
:31:10
אם שרנטון ייסגר, לא יהיה להם
לאן ללכת, בגד ללבוש או מזון.
:31:14
שיזדיינו! מפגרים ומטומטמים.
שימותו ברחוב, כפי שרצה הטבע.
:31:20
ואתה ביניהם?
:31:24
אם אי פעם הראיתי לך נדיבות, מרקיז,
:31:27
אם הענקתי לך
זכות לטייל ביום אביב,
:31:30
או החלקתי כרית
נוספת מתחת לדלתך,
:31:33
אם חלקתי עמך כוס יין,
צחקתי מגסויותיך,
:31:35
או הנעמתי את זמנך בוויכוח,
:31:38
אתה תעשה עמי חסד כעת,
:31:40
לטובתך שלך, ולטובת שרנטון כולה.
:31:44
יש בך מן המשורר.
אולי עליך לאחוז בעט.
:31:48
-האם תיתן לי את מילתך?
-באמת!
:31:52
אתה פוגע בי.
:31:54
מה התועלת בניסיונות השיקום,
:31:56
אם כאשר אני סוף סוף
נכנע ומתחיל להתנהג כראוי,