:51:00
כמו הזקפה התמידית שלי.
:51:12
עשיתי בדיוק כבקשתך.
:51:16
ביקרתי את האומן.
:51:20
הוא צחק עליי וקרא לי זונה.
את הכסף הוא לקח, כמובן.
:51:26
מה גורם לך יותר עונג?
:51:28
החפצים עצמם,
:51:30
או ההשפלה שאני צריכה
לסבול כדי להשיג אותם בעבורך.
:51:36
ואחרונים חביבים,
הבאתי לך מעט טיפות זרעי אניס,
:51:41
וממתקי שוקולד.
:51:47
באמת, מדאם?
:51:52
הם ממולאים בשמנת, כן?
:51:57
את יודעת שלא אגע בהם
אלא אם כן הם מלאים לגמרי,
:52:03
מתפוצצים מרוב שמנת.
:52:09
מה עוד הבאת שאוכל לטעום?
:52:11
דונאטיין, לא כדאי...
:52:14
ספרי לי.
:52:16
אלו עוד פינוקים?
:52:17
תתבייש לך, באמת.
:52:20
אלוהי הזיונים, אשה!
:52:22
ממתקים?
:52:24
אני אמור להתפטם
בממתקים טיפשיים,
:52:26
לזלול את השוקולדים שלך,
:52:28
כשהדברים שאני באמת זקוק
להם הם כמה נוצות לכתיבה,
:52:33
ואולי מיכל דיו?
:52:35
סלח לי, אני מתחננת.
:52:36
את לא מבינה? אנסו אותי.
:52:41
בגסות רבה יותר
מזו שנאנסות בה דמויותיי...
:52:44
איך יכולתי לדעת?
:52:45
איך יכולתי לספר לך?
לכתוב לך מכתב?
:52:48
בעזרת מה, רעייתי הנואלת?
:52:50
אני מתחננת, כאשתך,
כבעלת בריתך היחידה,
:52:54
-חדל לעשות מעצמך צחוק.
-באת להטיף לי?
:52:57
לנפנף בסטיות שלך על הבמה!