1:43:03
הדבר הנחמד בהפקת סרט
.הוא שהכול צפוי מאוד
1:43:07
.כל מהלך הדברים צפוי
1:43:10
.כי זה תמיד קורה
1:43:12
,תמיד יש לך קרבות עם מזג האוויר
,התנגשויות עם המקומיים
1:43:16
,תמיד יש חילוקי דעות על הסט
,תמיד צריך לאלתר
1:43:21
והבמאי תמיד צריך
,"ללהטט עם צלחות"
1:43:24
ותמיד כשאתה מצליח
,לסובב את הצלחת השביעית
1:43:27
,הראשונה נופלת ונשברת
.ואז אתה חוזר להתחלה
1:43:31
אז זה מרתון, אם אתה מצליח
,לסיים הכול ואתה לא מת
1:43:35
.זה הישג גדול
1:43:41
היחס כלפי התסריטאים
,בעסקי הקולנוע גרוע
1:43:43
...מפני שזה הדבר היחיד ש
1:43:47
"שכל מי שקורא לעצמו "מפיק
.לא חושב שהוא יכול לעשות
1:43:51
הם מאמינים שהם יכולים
,לביים או לשחק
1:43:57
,סביר שהאשליות האלו אינן נכונות
,אך למרות זאת
1:44:01
.זו אשליה מבדרת
1:44:02
אבל איני חושב שמפיק מאמין
.שהוא יכול לכתוב
1:44:06
,אז הם זקוקים לתסריטאים
1:44:08
.ולכן הם מתעבים אותם
.ומפחדים מהם
1:44:16
השתמשתי בחוויות רבות
,מהוליווד בכתיבת הסרט
1:44:19
,חוויותיי בכלל
1:44:22
וגם כבמאי, דמותו של ג'וזף וייט
מבוססת עד רמה מסוימת
1:44:27
על חוויותיי בדמותו
.של בילי מייסי, דמות הבמאי
1:44:37
,בוב ברנג'ר
1:44:40
הדמות שאני מגלם
,היא זו של כוכב הסרט
1:44:44
,וכפי שאנו רואים בסרט
.לבוב יש בעיה קטנה
1:44:50
,בעידן זה
1:44:53
של התנהגות בלתי הולמת ומוסריות
,של הנשיא, הבעיה של בוב היא
1:44:58
.כפי שאפשר להניח, בעיה מינית