1:52:01
אני צריך לדבר אתך. -בסדר.
1:52:06
תודה.
1:52:11
את ישנה כאן? -חשבתי לעשות
את זה לפני שאני מוכרת.
1:52:16
מוכרת? את לא מוכרת את המקום.
1:52:18
איני יכולה להרשות לעצמי
להחזיק בו, אני מובטלת.
1:52:21
כדאי אולי שתקשיבי להודעות
שמשאירים לך.
1:52:24
החזירו אותך לתפקיד. -להקשיב?
אתה משהו, אתה יודע?
1:52:28
זה נכון. דן אמר לי.
למה שיגיד לך את זה?
1:52:32
לא ביצעתי את העבודה
שלשמה שכר אותי.
1:52:34
אני לא מאשימה אותו
על שפיטר אותי.
1:52:37
.תראה, אני... תיכנס
אין לי כיסאות, אך אם תרצה...
1:52:41
ואם אגיד לך שביצעת את כל
מה שנשכרת למענו? הכול.
1:52:46
אך מישהו חיבל בעבודה שלך.
1:52:51
נכנס לך לראש, גנב רעיונות...
1:52:54
ולא ראית מאיפה זה בא לך.
זה אפשרי?
1:53:00
.תאמיני לי. זה אפשרי
מי יעשה דבר נורא כל-כך?
1:53:06
אני.
1:53:12
הייתי שמוק עם משרד פינתי,
1:53:14
וכשהתקבלת לתפקיד
שהיה עליי לקבל,
1:53:20
לא עניין אותי
1:53:23
שאת טובה ממני, או שזה הגיע לך
יותר. ככל שזה נגע לי זה היה שלי,
1:53:27
והתכוונתי לעשות הכול
כדי לקבל את זה.
1:53:30
ניצלתי אותך בצורה מחפירה.
1:53:37
עשית אי-פעם דבר כזה?
לא לנהוג ביושר? ודאי שלא.
1:53:42
את לא תעשי דבר כזה.
רק מישהו כמוני מסוגל לזה.
1:53:51
והבעיה הייתה
שבזמן שחפרתי תחתייך,
1:53:57
גיליתי עלייך הכול,
וככול שגיליתי יותר,