1:26:01
הוא תמיד אמר
.שאתה מיושב בדעתך
1:26:06
?!על מה את מדברת
1:26:11
.לא חשוב
1:26:18
...את מנסה לרמוז
1:26:22
?שאני אשם
1:26:27
?זהו
1:26:31
אז תרשי לי
.לומר לך משהו
1:26:34
!זה בדיוק להפך
1:26:36
!אני יודע מה את חושבת
!שהייתי רך מדי
1:26:39
...שהרשיתי לו
!הכול-
1:26:42
?הכול! -כן. ולמה
1:26:45
?למה הוא לא פנה אלייך
!הוא לא היה מוכן להקשיב לי-
1:26:47
!נכון מאוד
.לא היה לו אמון בי-
1:26:49
,הוא לא הקשיב לך
!כי את לא הקשבת לו
1:26:52
.אבל אתה הקשבת לו
.תמיד קרצת אליו
1:26:55
.עודדת אותו
1:26:57
אתה רצית
.את מה שהיה לו. אותה
1:26:59
!אלוהים! את לא רצינית
!זו האמת-
1:27:03
,רצית אותה
.ולא יכולת להשיג אותה
1:27:05
,בגלל זה לא עצרת בעדו
.כדי שתוכל לפנטז דרך הבן שלך
1:27:09
אתה לא מסוגל להודות
1:27:12
שפרנק מת בגלל
!הפנטזיות המלוכלכות שלך
1:27:19
?את רוצה לדעת למה הבן שלנו מת
?את באמת רוצה לדעת
1:27:23
,הוא לא היה איתה בגללי
.אלא בגללך
1:27:29
...כי את שתלטנית
1:27:34
...שתלטנית כל-כך
.כועסת כל-כך שזה נגמר בו
1:27:40
.שהוא היה הילד היחיד שלנו
!זה לא נכון-
1:27:43
.זו האמת
1:27:45
,עוד בילדותו
.תמיד אמרת לו שהוא לא בסדר
1:27:51
נזכרתי. פעם שלפת אותו
,ממשחק של ליגת הקטנים
1:27:56
...ושלחת אותו הביתה
1:27:58
.בגלל שזרק את הכפפה על הארץ