:55:06
אמרתי שיש בזה עלילה.
:55:13
ראיתי את מותו בעצמי.
:55:16
היה בי זעם.
:55:18
שמעתי על זה.
לא ידעתי.
:55:20
מה עלי לעשות?
:55:21
עד הזמן שלא יכולתי
לעזוב את הנשק שלי,
:55:29
הוא היה גנרל
בבית ספר תיכון,
:55:32
הוא לקח את האוטובוס
לעבודה בכל יום,
:55:36
ההוא השפיע עלי
לכל החיים.
:55:43
הייתי עוזב את חיי
עבורו כל הזמן,
:55:47
לא שהעניינים שלנו
לא היו...
:55:49
לא היו חנות.
:55:51
הצוות שלי לא היה
כמו הבולשיט הזה.
:55:55
למשך 10 שניות הרוגע האלו,
:55:59
אני פוחד.
:56:20
אז איך שהמשחק
לא יתקיים...
:56:23
מה?
:56:24
המשחק.
:56:25
המשחק?
:56:26
הם לא קוראים לזה...
:56:28
איך הם קוראים לזה?
:56:29
הם צוות.
:56:30
הם תמיד קוראים להם צוות.
:56:30
בסדר, איך הצוות הפך התקיים?
:56:33
זו הסטוריה ישנה.
:56:36
מה השעה?
:56:39
וינס, אחי,
:56:41
בטבעיות, הם גודלים
יחד בטבעיות.
:56:46
הם גודלים באותו הרחוב.
:56:49
תמיד יש להם דברים של מכונית.
:56:51
לקח... אהה... 10 שנים.
took...uh 10 years old
:56:53
אז אחי בטבעיות,
:56:54
תמיד היה בעל כוונה,
:56:56
הוא ניסה ב-16.
:56:58
ואז הוא עשה את זה.