:20:17
!ני קולס
:20:23
!ני קולס, אני באה
:20:31
? ני קולס?
-מה קרה
:20:33
.למה בכית?
-לא בכיתי. קראתי
:20:37
...אבל כרגע שמעתי אותך
:20:39
.אן
:20:48
!אן
:20:52
.עדיין לא למדתי אותו, אמא
:20:55
.את בסדר?
-כן
:20:58
.למה בכית?
-לא בכיתי
:21:01
.אבל שמעתי אותך לפני רגע
:21:05
.אין צורך להתבייש בזה, י קירה
:21:07
.אני לא. אילו בכיתי
הייתי מספרת לך
:21:10
? באמת. אני דמיינתי את זה
:21:12
.לא, זה היה הילד ההוא
:21:15
.איזה ילד?
-וי קטור
:21:19
?מיהו וי קטור
:21:21
.הילד שהיה פה לפני רגע
:21:23
אמרתי לו שיניח לי ללמוד
:21:25
.אבל הוא לא הפסי ק לבכות
:21:27
.אני חושבת שהוא סתם מפונ ק
:21:30
.הוא אמר שעלינו
לעזוב את הבית
:21:32
? האמנם
:21:34
? למה הוא בכה
:21:35
.כי הוא לא אוהב את הבית
אבל הוא נאלץ לגור פה
:21:38
...אביו פסנתרן ו
:21:40
.אביו פסנתרן, מה ?
-כן
:21:42
.כבר אמרתי לו שאסור לו
לנגוע בפסנתר
:21:45
?אסור לו, נכון אמא
:21:48
? אז דיברת גם עם אביו
:21:50
.לא, ר ק עם וי קטור
:21:52
.אביו עם כל האחרים במסדרון
:21:54
.כרגע באתי מהמסדרון
ואין שם אף אחד
:21:58
.הם בטח עלו למעלה.
הם סו קרים את הבית