1:17:14
...בסוף
1:17:15
הם שמו נרות על הגופום
1:17:17
,כך שחבריהם
,אם היו להם חברים
1:17:21
.יוכלו להכיר אותם בחושך
1:17:24
.העיר עשתה זאת בחינם
1:17:29
,שאנג, ג'ימי ספויילס, הלקט
.מקגלוין ואחרים
1:17:36
,חבר או אויב
1:17:38
.זה לא שינה עכשיו
1:17:59
עברו ארבעה ימים ולילות
1:18:01
לפני שההמון הגרוע ביותר
.הורגע סוף סוף
1:18:06
מעולם לא ידענו כמה
ניו יורקרים מתו
1:18:08
באותו שבוע, לפני
.שהעיר נגאלה סוף סוף
1:18:13
אבי פעם אמר לי שכולנו
.נולדנו מדם וסבל
1:18:18
ואז כך גם היתה
.עירנו הגדולה
1:18:25
אבל לאלה מאיתנו
1:18:27
שחיו ומתו בימים הזועמים
הללו
1:18:30
זה כאילו שכל מה שהיכרנו
1:18:32
.נסחף ונעלם בעדינות
1:18:36
ולא משנה מה הם עשו
כדי לבנות את העיר מחדש
1:18:41
מאז ועד סוף הזמנים
1:18:45
זה יהיה כאילו אף אחד
.לא ידע שהיינו כאן