:41:01
! עשרת אלפים דולר דפוקים
:41:05
: תני לצטט לך את החוקים של הקפיטליזם,גברת
:41:09
...בעלי טובין יכולים לקבוע כל מחיר שנראה מתאים"
:41:13
".ולא יהיו סלחניים כלפי כל ענין אתי או מוסרי...
:41:16
.תן לי קצת דגים ,חתיכת שקית זבל
:41:22
.מספר אחת: לעולם לא תעליבי אותי שוב
:41:26
:מספר שתיים:אני הבוס עכשיו.מספר שלוש
.אם את רוצה אוכל את צריכה להרוויח אותו
:41:31
.מספר ארבע: את תכבסי לי את הבגדים
:41:35
.אסור לך להכות אישה חתיכת מטורף
:41:40
! אל תשכחי את מספר אחד
:41:44
.ומעכשיו והלאה דגימים זה דגימים ברבים
:41:49
...עכשיו,אם תחזרי תוך שעה עם הבגדי נקיים ויבשים
:41:53
אני אשקול לתת לך דגים...
? אני יכולה קודם לקבל משהו לאכול-
:41:58
האם את תתני למי שצריך תרופות
? לפני שהוא משלם
:42:01
טוב,אנחנו לא מקבלים גם
כרטיסי אשראי בבית הזה
:42:05
.ודבר שישי: תקראי לי מר אספוסיטו
:42:09
.לא. קראי לי מאסטר
.כן,קראי לי מאסטר
:42:13
-! קדימה-
! לכי,לכי,לכי ! תכבסי
:42:17
איפה לכל הרוחות אני אמצא
? מכונת כביסה באי נטוש
:42:20
.זו לא בעיה שלי
:42:32
? מפוחדת
:42:33
.מר אספוסיטו, לקחת ממני את כל היתרון שהיה לי עליך
:42:37
.וודאי שלקחתי
.אני המאסטר
:42:48
.כפרי מזוין
:42:59
,אני רוצה שתגידי,"תודה לך,מאסטר
."על הזכות המיוחדת לכבס לך את הבגדים