:02:02
לורנס טייט
:02:49
.זהו חוש המגע
:02:53
?מה
:02:56
,בכל עיר אמיתית אנחנו הולכים
.נדחפים על אנשים, הם נדחפים עלינו
:03:04
.בלוס אנג'לס, אף אחד לא נוגע בך
:03:10
הם תמיד מאחורי
.הזכוכית המשוריינת הזאת
:03:15
אני חושב שאנחנו כל כך
.מתגעגעים למגע הזה
:03:17
שאנחנו מתרסקים אחד על
.השני רק כדי להרגיש משהו
:03:23
?אתם בסדר
:03:26
.אני חושבת שהוא נפגש בראש
:03:29
?אתה לא חושב שזה נכון
:03:31
.השארו ברכב
:03:33
גרהם, אני חושבת שעשינו
,תאונה, הסתובבנו פעמיים
:03:38
ובזמן הזה אחד מאיתנו
.איבד את ההיגיון
:03:43
.ואני לא אחפש את זה
:03:47
.תרגעי, גברת
:03:49
אני רגועה! -אני צריך-
.לראות את הרשיון והניירות
:03:52
!זאת לא אשמתי
!זאת אשמתה! היא עשתה את זה
:03:56
אשמתי? -גברתי, את צריכה-
?לחכות ברכב. -אשמתי
:03:59
עוצרת באמצע הרחוב, מקסיקניות לא
!יודעות איך לנהוג, היא בלמה יותר מידי מהר