:42:06
.אידיוטים. הם היו צריכם לירות לי בראש
.ומספיק פעמים כדי לוודא שאני מת
:42:11
.זה כל כך מטופש
.כולם יודעים מה הולך לקרות
:42:15
אבל הם עושים זאת בכל מקרה כדי
.לצאת ידי חובה. איזה בזבוז זמן
:42:19
חודשים עוברים בזמן שאני
.נושם ואוכל דרך צינורות
:42:23
לילה אחר לילה אני מחכה
.שמישהו יבוא לחסל אותי
:42:27
לאחר זמן-מה אני מבין
.שזה לא יהיה כל כך קל
:42:31
,אני על הרגליים בערך 10 דקות
.והשוטרים כבר דואגים להפיל אותי מהן
:42:36
.הם לא שואלים אותי שאלות
:42:38
הם רק ממשיכים לפוצץ אותי
.במכות ומנופפים בכתב הודאה
:42:43
ואני ממשיך לירוק על זה דם ולצחוק
.על כמה עותקים חדשים הם מייצרים
:42:48
,ואז מגיע עוזר התובע המחוזי
שמכבה את הרשמקול ואומר
:42:53
שאם אני לא אחתום על כתב
.ההודאה, אם יהרגו את אמי
:42:57
אני שובר את זרועו ב-3
.מקומות וחותם על זה
:43:00
מאז הלאה, זה הקרקס
.שכולם רצו שזה יהיה
:43:04
.הם האשימו אותי בהכל
.לא רק ברציחות שאכן ביצעתי
:43:07
,אלא אפילו לוסיל
.והבחורות שרורק וקווין אכלו
:43:12
.ואפילו גולדי
:43:14
השופטת רתחה מזעם כשהיא
.הקריאה את גזר-הדין
:43:20
חצות והמוות שלי נמצאים
,במרחק שעות בודדות
:43:23
כשאני מקבל את ההפתעה
.הראשונה שלי זה 18 חודשים
:43:27
.המבקרת היחידה שלי
:43:30
.אני מוכן להכל חוץ מלניחוח הזה
:43:33
?טיפלתי בו כמו שצריך, נכון, גולדי
:43:42
.אני מצטער, וונדי
.שוב התבלבלתי
:43:48
.לראות אותך כך
:43:51
.אתה יכול לקרוא לי גולדי