:01:13
בארטון פינק
:01:18
"העיר ניו-יורק, 1941"
:01:23
שש קומות מעלה, הרכבת
העילית שרועמת בשעה 3
:01:27
.כמו רוח מחושלת
:01:29
.נשק אותם לשלום בשמי, מורי
:01:31
אתגעגע אליהם. ועוד
.איך אתגעגע
:01:33
.אתה שוב חולם. -לא יותר, ליל
.אני ער כעת
:01:36
.ער בפעם הראשונה מזה שנים
:01:39
:דוד דייב אמר
:01:41
,אור יום הוא חלום"
."אם תחיה עם עיניך סגורות
:01:45
.עיניי פקוחות עכשיו
.אני רואה את המקהלה
:01:49
,אני יודע שהם לבושים בסחבות
.אבל אנו חלק מהמקהלה
:01:52
,כן, שנינו
.ואתה, מורי וגם דוד דייב
:01:55
.השמש עולה, בחור
:01:57
הרוכלים ימכרו דגים למטה
.ברחוב פולטון
:01:59
.תן להם לעסוק ברוכלות
.תן להם לשיר מכל הלב
:02:03
.בדיוק, בחור
:02:05
.קח את המקהלה ההרוסה
.גרום לה לשיר
:02:07
.כל טוב, מורי
.כל טוב-
:02:13
,עוד נשמע מהבחור הזה
.ואני לא מתכוון לגלויה
:02:18
!דגים! דגים טריים
:02:24
בוא נירק על הידיים
.ונתחיל לעבוד
:02:26
.מאוחר, מורי
.לא יותר, ליל-
:02:29
.מוקדם
:02:40
!בראבו! -בראבו
:02:50
!בראבו! -בראבו
:02:57
!המחזאי! -המחזאי