:27:01
.אז תגיד לי.אני לא פה לשפוט אותך
?מה רצית להיות
:27:05
,היתה פעם אחת
...כשהייתי בערך
:27:09
.אולי בן שש, שש וחצי, שבע
.בדיוק שם.בדיוק בזמן הזה
:27:17
...חשבתי שרציתי להיות
...רציתי להיות
:27:21
...לרגע אחד
.אתה יודע, ילד קטן
:27:23
?מה
?אולי...הייתי ילד,אתה מבין
:27:26
.ילד קטן
:27:28
?מה
:27:30
.תספר לי
.רציתי להיות קאובוי
:27:34
?קאובוי, באמת
?היית מאמין לזה
:27:36
.ובכן,זה מעניין
:27:38
?איך זה התחיל
:27:40
.צפיתי בטלוויזיה ביחד עם אמא,אבא
:27:43
.אתה יודע,צפינו במופעי קאובוים
:27:46
...ו...שלי
:27:50
.אבא שלי קנה לי את כל התלבושת
:27:53
...הוא הביא לי כובע לבן רחב
:27:55
...את המגפיים,דורבנים למגפיים,רובי קפצונים
:27:59
. את כל החבילה
:28:01
אז הוא לקח אותי לצפון המדינה,לחווה של
.דוד שלי,והוביל אותי על פוני
:28:05
.והיו שם פרות וכל הדברים האלה
.זה היה,עבורי,המערב הפרוע
:28:09
.והכל היה "יפי-קאי-אה" וכל מה שסביב
?אתה מרוצה עכשיו
:28:14
?אז,מה קרה
:28:16
?אני לא יודע.מה קרה
?למה לא ניסית להיות קאובוי
:28:19
הייתי במזרח הארלם. הצטרפתי
.לכנופיית רחוב כשהייתי בן שתים-עשרה
:28:23
?"למה לא נעשיתי קאובוי"
:28:25
משהו אחר קרה בגיל 12,שהיה
.קשה מאד עבורך
:28:28
.כן
:28:30
.זה כשרצחו את אביך
:28:33
.כן,אני חושב על זה כל יום
:28:39
?מה זה קשור לדברים
.זה קשור מאד לדברים
:28:42
זה מאד מעניין,כי אביך
.הוא זה שקנה לך את הכובע הלבן
:28:47
,הוא היה אספסוף
.אך עדיין,הוא רצה שתהיה גיבור
:28:53
.כן,הוא רצה
:28:55
אביך רצה שיהיו לך
.חיים טובים יותר מאשר היו לו
:28:57
.הוא רצה,כן
:28:59
.'הוא רצה שאלך לקולג
.אפילו לתיכון בקושי הלכתי