:28:01
אז הוא לקח אותי לצפון המדינה,לחווה של
.דוד שלי,והוביל אותי על פוני
:28:05
.והיו שם פרות וכל הדברים האלה
.זה היה,עבורי,המערב הפרוע
:28:09
.והכל היה "יפי-קאי-אה" וכל מה שסביב
?אתה מרוצה עכשיו
:28:14
?אז,מה קרה
:28:16
?אני לא יודע.מה קרה
?למה לא ניסית להיות קאובוי
:28:19
הייתי במזרח הארלם. הצטרפתי
.לכנופיית רחוב כשהייתי בן שתים-עשרה
:28:23
?"למה לא נעשיתי קאובוי"
:28:25
משהו אחר קרה בגיל 12,שהיה
.קשה מאד עבורך
:28:28
.כן
:28:30
.זה כשרצחו את אביך
:28:33
.כן,אני חושב על זה כל יום
:28:39
?מה זה קשור לדברים
.זה קשור מאד לדברים
:28:42
זה מאד מעניין,כי אביך
.הוא זה שקנה לך את הכובע הלבן
:28:47
,הוא היה אספסוף
.אך עדיין,הוא רצה שתהיה גיבור
:28:53
.כן,הוא רצה
:28:55
אביך רצה שיהיו לך
.חיים טובים יותר מאשר היו לו
:28:57
.הוא רצה,כן
:28:59
.'הוא רצה שאלך לקולג
.אפילו לתיכון בקושי הלכתי
:29:03
זה בגלל שהוא נפטר
.ולא היה בסביבה להדריך אותך
:29:07
,תראה,פול,לפני כן,אמרת
..."אני פול ויטי,הבוס"
:29:10
,איך כשאני מסתכל עליך
...אני רואה את פול ויטי, הילד בן שתים-עשרה
:29:14
שהוא מפוחד ומבולבל
.עם המון החלטות לקבל
:29:23
.אתה
:29:24
.אתה. אתה טוב, אתה
...לא ,פול
:29:27
.לא,אתה טוב. אתה טוב יותר מטוב
.זו רק ההתחלה
:29:30
.אתה באמת טוב
.גרמת לי להבין שאני ילד קטן מחורבן
:29:33
זה כל מה שרציתי.ושמעולם לא יכולתי
.להבין זאת עם אבי. זה נהדר
:29:37
...אבל אתה חייב
.זה ברור כעת. אפשרויות חדשות,דברים חדשים
:29:39
.התחלות חדשות. אני מוכן
.אני כאן,מלפנים ובמרכז.בוא נלך
:29:43
.יש מישהו שעובד איתי
.הוא יועץ קריירה
:29:46
.הוא מציב אנשים בעבודות. הוא מצויין
.אני מוכן. תרשום אותי. אני מוכן ללכת
:29:50
.אני מוכן לקפוץ פנימה עם שתי רגליי
.זה נהדר
:29:53
! אני מוכן
! למטה
:29:59
.זה לא היה רעיון טוב