:04:02
.רד ממני
:04:03
ואז,אחרי מה שאימי
...התייחסה כ
:04:05
.מה שאביך עשה לי כשישנתי
:04:08
,אחותי אנה נולדה...
.ואח"כ אני,אנג'לו ברבריני
:04:13
.גדלתי בשכונה שקטה ושלוה
...אך מבפנים
:04:18
.לא,אתה לא יכול לשחק בפארק
.אתה תיחטף
:04:21
.לא,אתה לא יכול ללכת לשחות
.אתה תיטבע
:04:23
.לא,אתה לא יכול ללכת לאכול אצל הבוצ'רים
:04:25
.הם לא איטלקים
.האוכל שלהם יהרוג אותך
:04:33
.ויש את דודתי יולנדה
...תמיד מנסה להזרים חיים
:04:36
.לתוך,המציאות האפורה...
:04:41
?היי,את.את יכולה לסגור
את זה,את המוזיקה
:04:45
.על מה יש לה לשמוח,אני לא יודע
:04:47
.לאחותי אנה היו את
הדרכים שלה להירגע
:04:50
"ממתק טעים שנקרא "קרח למציצה
:04:53
.עד לרגע זה היא מתכחשת לזה
שיש לה אישיות מתמכרת
:04:59
חברי הטוב נינו
.תמיד זמם משהו
:05:12
.נינו ואני היינו בלתי נפרדים
:05:16
...נהנתי בבית הספר.
ציפיתי לזה כל יום עד ש
:05:21
בית ספר תיכון מקיף סט. פיוס
:05:23
,מאה וחמישים תלמידים
. תשעים ותשעה אחוזים איטלקים
:05:27
.שחיפשו מישהו להציק לו...
:05:30
,וכשהגעתי
.משאלתם התמלאה
:05:37
...יכולתי להתמודד עם ההשפלה של
להיות גרפיטי אנושי
:05:41
...אך כשנינו התחיל להתבייש
להיראות איתי...
:05:53
.הוא דיבר איתי רק בשבתות
.בסופי שבוע היינו כמו בימים הטובים
:05:57
.לבסוף,נינו הפסיק לבוא גם בשבת