1:01:01
לכן, אם קיסר...
1:01:06
אתה לא מבין, גראקוס?
1:01:09
זאת בדיוק הבעיה, לא?
1:01:11
אבי בזבז את כל זמנו בלמידה,
1:01:16
בספרי לימוד, ובפילוסופיה.
1:01:20
כל שעות בין-הערביים עברו עליו
בקריאת רשימות מהסנאט.
1:01:25
וכל הזמן הזה העם נשכח.
1:01:30
אבל הסנאט הוא העם, מלכי...
1:01:32
נבחר מקרב העם, כדי לדבר בשם העם.
1:01:35
אני לא חושב שרבים מהעם
אוכלים טוב כמוך, גראקוס.
1:01:40
או שיש להם פילגשים נהדרות,
כמוך, גאיוס.
1:01:42
אני חושב שאני מבין את העם שלי.
1:01:45
אולי קיסר יהיה מוכן בטובו ללמד אותנו...
1:01:49
מתוך נסיונו הנרחב.
1:01:55
אני קורא לזה אהבה.
1:01:57
אני אביהם.
1:01:59
והאנשים הם בניי.
1:02:01
אני אקרב אותם לחיקי
ואחבק אותם בחוזקה.
1:02:03
חיבקת פעם אדם הגוסס ממגיפה, אדוני?
1:02:13
לא, אבל אם תפריע לי שוב,
1:02:17
.אני מבטיח לך שאתה כן.
1:02:18
סנטור, אחי עייף מאד.
1:02:21
השאר לי את הרשימה.
1:02:24
קיסר יעשה כל הנחוץ לרומא.
1:02:27
גבירתי, כתמיד...
1:02:29
גם המגע הקל ביותר שלך
דורש ציות.
1:02:39
מי הם שיעזו להרצות לי?
1:02:41
קומודוס, לסנאט יש תפקיד.
1:02:44
איזה תפקיד?
כל מה שהם עושים זה לדבר.
1:02:48
זה צריך להיות רק...
1:02:50
את ואני...
1:02:51
ורומא.
1:02:53
אל תחשוב על זה אפילו.
1:02:54
הסנאט תמיד היה קיים.
1:02:56
רומא השתנתה.
1:02:58
דרוש קיסר כדי לשלוט באימפריה.